בלוטת ערמונית מוגדלת – פרוסטטה הטיפול הטבעי.

• רוב הגברים בטווח הגילאים 50 ומעלה יסבלו מערמונית
  מוגדלת, הסיכוי הולך ועולה עם הגיל.
  בלוטת ערמונית מוגדלת יכולה להגיע לנפח הגדול פי 2 ואפילו 3 מנפחה הרגיל ועלולה להפריע למתן שתן תקין.
  במידה והמצב לא מטופל, קיימת סכנה של עצירת שתן שיכולה לגרום לזיהום פנימי.
  רבים הסובלים מהתופעה מתלוננים על תחושת תסכול בעקבות המגבלה הקשה באיכות חייהם ומהיעדר טיפול יעיל שלא כרוך בתופעות לוואי.

מהם הגורמים לבלוטת ערמונית מוגדלת ? 
פרוסטטה מוגדלת מראה על הפרעה בחילוף החומרים אשר תלויה בהורמון גברי.
ככל שהגיל עולה, חלים אצל גברים שינויים ברמות ההורמונים.
בגיל 50 מתחילות לרדת רמות הטסטוסטרון החופשי ורמות הורמונים נוספים.
ההשפעה של שינויים אלו גורמת לריכוז גבוה של דהידרו-טסטוסטרון בתוך הפרוסטטה (הורמון שאחראי לייצור יתר של תאי הבלוטה) וגורם בסופו של דבר להגדלתה.

קיימות תרופות אשר מורידות את רמות הפרולקטין ומפחיתות חלק מהסימפטומים אך לא מרבים להשתמש בהן, מכיוון שהן בעלות תופעות לוואי רבות (אחת מהן היא אין אונות).

סימפטומים הנגרמים מבלוטת ערמונית מוגדלת: 

• דחיפות ותכיפות של מתן שתן.
• קימה באמצע הלילה יותר מ-3 פעמים לשירותים.
• עוצמת זרם חלשה של השתן.
• כמות מופחתת של שתן.
• תחושה של חוסר התרוקנות וכאב בעת מתן שתן.

מהם הטיפולים שמוצעים לטיפול בבעיה? 
הטיפול הקונבנציונאלי:
בערמונית מוגדלת הוא בתרופות המשפיעות על המערכת ההורמונאלית של הגבר (שאחת מתופעות הלוואי היא פגיעה בתפקוד המיני) או בניתוחים. 
הטיפול הקונבנציונלי אינו תמיד מרפא את הבעיה, אלא רק מביא להקלה זמנית בסימפטומים. 
רופאים רבים ממליצים על ניתוח כפתרון היחיד לבעיה. לעיתים התהליך עלול לגרום לסיבוכים בלתי הפיכים.

בתחום הטיפולים הטבעיים בבלוטת ערמונית מוגדלת יש מספר צמחי מרפא ותוספי תזונה, בעלי פעילות אנטי דלקתית ואנטי זיהומית, אשר נחקרו והוכחו ביעילותם לטפל בהגדלה שפירה של הערמונית.

סרנואה – Saw palmetto
נקרא דקל ננסי – צמח מרכזי וחשוב לטיפול בהגדלת הערמונית. הוא מרגיע ומחזק את שלפוחית השתן ומונע את תחושת תכיפות והדחיפות במתן שתן. במחקרים שבוצעו בו נמצא שהביא לשיפור משמעותי בבעיית הקימה בלילה, בזרימת השתן ובנפח הבלוטה.

אוניה דה גאטו – Uncaria tomentosa
מוצאו של הצמח הוא ביערות הגשם הנמצאים בדרום אמריקה. הוא אחד מצמחי המרפא המובילים והחשובים כאשר צריך לחזק ולייעל את התפקוד של מערכת החיסון, הוא מסייע במגוון רחב של מצבי חולשה חיסונית, ומצבים של מחלות זיהומיות חוזרות במערכות הגוף השונות (הנשימה, העיכול, השתן, המין והעור) גם ויראליות וגם בקטריאליות. 

שורש סרפד – urtica dioica radix  
במאה ה 20 החלו להשתמש בשורש הסרפד למטרות טיפול בהפרעות של דרכי השתן וכיום משתמשים בשורש במצבים של הגדלה של הערמונית הפוגעת גם בתפקוד דרכי השתן.
פעילותו הרפואית היא בין היתר נוגדת דלקת, מזינה את הדם, מחזקת את מערכת השתן.
השורש נמצא יעיל במספר מחקרים שנערכו והראה ירידה בתסמינים הנלווים להגדלה של הבלוטה במיוחד בשילוב עם הצמח סרנואה אשר יחדיו הראו תוצאות משמעותיות שלא פחתו מהתוצאות של לקיחת תרופות.
מנגנון הפעולה המשוער הוא עיכוב האנזים ארומטאז (הופך טסטוסטרון לאסטרוגן) והפחתה של היצמדות האסטרוגן לערמונית.

פלודנדרון – Phelodendron
צמח המגיע מסין ומשמש לטיפול בזיהומים ובדלקות במעיים, במערכת הרבייה ובמערכת השתן.
לפי הראייה הסינית הצמח “מגרש” לחות (הפרשות, ליחה) וחום (דלקת, זיהום), מחלק הגוף התחתון.
מחקרים הראו את יעילותו הגבוהה של הצמח בטיפול בדלקות ובזיהומים במעיים ובדרכי השתן.
בנוסף, הצמח מטפל במצבים של קנדידה, הליקובקטר פילורי, דלקת בערמונית, ופטרייה בנרתיק.
פעילותו הרפואית היא אנטי בקטריאלית/ ויראלית/ פטרייתית/ פרזיטית, נוגדת זיהום ונוגדת דלקת.

אבץ פיקולינאט zinc picolinate 
מינרל חשוב הלוקח חלק מרכזי בתהליך גדילת התאים.
מסייע במצבים של בלוטת ערמונית מוגדלת ומניעת היווצרות של דלקות.
הערמונית מכילה ריכוז גבוה של אבץ, יותר מכל איבר אחר בגוף.
האבץ מעכב פעילות האנזים 5- אלפא – רדוקטאז, המעורב בתהליכי ההגדלה של הערמונית ומעלה רמות טסטוסטרון ובכך מסייע בשמירה על הערמונית.

ליקופן – Lycopene
ליקופן הוא פיגמנט מסוג קרוטנואיד המצוי בעגבניות ובפירות אדומים נוספים.
ליקופן הוא הקרוטנואיד השכיח ביותר בגופנו והוא אחד מנוגדי החמצון החזקים ביותר.
שמו נגזר משמה המדעי של העגבנייה- Solanum lycopersicum.
קיימים מחקרים המוכיחים שצריכה קבועה של ליקופן קשורה בסיכון מופחת של מחלות לב וכלי דם, שמירה על פעילות תקינה של בלוטת הערמונית, מניעת סרטן בעיקר בערמונית ומניעת הזדקנות. 

לסיכום:
אופן פעילותם של צמחי המרפא ותוספי התזונה, דומה לדרך הפעולה של התרופות הקונבנציונליות, אך ללא תופעות הלואי.
הצמחים מסייעים במניעת הפיכת הטסטוסטרון לדהידרו-טסטוסטרון (ע”י עיכוב האנזים 5, אלפא רדוקטאז) ובכך מעכבים את חיבורו עם הקולטנים ומונעים את היווצרותו.